|
 |

|
 |
ניהול סיכונים הינו מרכיב מכריע בהצלחת פרויקטים. פרויקט טומן בחובו סיכונים רבים, הנובעים מגורמים שונים, כגון: ריבוי גורמים מעורבים, אי וודאות בשלבים שונים וכו'.
במסגרת ניהול סיכונים מבוצע תהליך שיטתי של מיפוי ודירוג סיכונים בפרויקט, אשר על בסיסם נבנית תכנית פעולה למניעה, גידור והפחתת הסיכונים במטרה להגדיל את סיכויי ההצלחה של הפרויקט ולהשיג את היעדים שנקבעו לו.
כל פרויקט חשוף לסיכונים. סיכון הוא למעשה, כל גורם העלול לגרום לחריגות / סטיות משמעותיות במובנים של עלות, זמן או ביצועי הפרויקט ואף להפסקת הפרויקט או כישלונו.
הסיכונים מאותרים בשלבי הפרויקט המוקדמים, אינם קבועים ועשויים להשתנות לאורך תקופת הפרויקט, על כן מומלץ לקיים תהליך מחזורי של ניהול סיכונים בנקודות זמן בהן הושלמו
20%-30% מהיקף הפרויקט ו/או באבני דרך משמעותיות בפרויקט (כגון: אפיון, עיצוב, בדיקות קבלה).
|
|
 |
|
|
 |
|
|
|

|
| |
|
|
| |
שלב א'
איתור ומיפוי סיכונים |
|
זיהוי והצפת הסיכונים בפרויקט, באמצעות סקרים, סיעור מוחות עם הגורמים הקשורים בפרויקט ובהתבסס לקחים מפרויקטים קודמים. לצורך זיהוי וודאי של כל הגורמים היכולים להוות סיכון מבוצעת בחינה מעמיקה של הפרויקט עפ"י קטגוריות קבועות כגון: מטרות / דרישות הפרויקט, לוחות זמנים / תזמון, תקצוב ומימון, משאבים וכישורים, תפעול ותחזוקה, תלויות חיצוניות ועוד. |
|
|
שלב ב'
ניתוח ודירוג הסיכונים |
|
- ניתוח משמעויות הסיכון, באמצעות כלי ניתוח (כגון: ניתוח רגישות, עצי החלטה, סימולציה) תוך התייחסות לנושאים הבאים:
- השלכות הסיכון על הלו"ז, התקציב ותכולת הפרויקט.
- הערכת הסתברות להתרחשות הסיכון (ציון בין 1 ל-5).
- הערכת חומרת השפעת הסיכון (ציון בין 1 ל-5).
- קביעת חומרת הסיכון תחושב עפ"י : מכפלת ההסתברות להתממשות הסיכון בעלות הנזק מהתממשות הסיכון.
- איתור תלות וכפילויות בין סיכונים וקיבוץ הסיכונים, שהמשותף להם הוא גורם הסיכון או בסיס התמודדות דומה, והגדרת סיכון על.
- דירוג הסיכונים בהתאם לחומרת הסיכון ובהתאם לשיקולי הנהלת הארגון במטריצה המדורגת עפ"י רמות חומרה (ראה דוגמא בהמשך למטריצת דירוג סיכונים).
- הגדרת מדדים לכל סיכון המלמדים על גידול משמעותי בהסתברות להתרחשותו לצורך נקיטת אמצעים ופעולות מנע טרם התרחשותו.
|
 |
|
|
שלב ג'
הגדרת פעילות התמודדות |
|
- לכל סיכון, בהתאם למיקומו במטריצה ובהתאם לשיקולים נוספים שיילקחו אל מול הנהלת הארגון (כגון: משאבים קיימים, גמישות משך ביצוע הפרויקט) יוגדר באופן מפורט גידור הסיכון:
- עבור סיכונים עם דירוג High, תקבע פעילות מונעת - פעולה שתבוצע מראש במטרה להפחית את הסיכוי להתממשות הסיכון ותתוכנן פעולה מתקנת - פעילות שיש לבצע אחרי שהסיכון התממש לצורך החזרת המצב לקדמותו.
- עבור סיכונים בסבירות נמוכה, תוגדר פעולה מתקנת בלבד.
|
|
|
שלב ד'
ריכוז והפצה של סקר סיכונים |
|
- סקר סיכונים המכיל ריכוז של הסיכונים עפ"י דרגת חומרתם, יופץ בתפוצה רחבה, במטרה להגיע לשקיפות מלאה בארגון.
- במסגרת סדנא, בהשתתפות הדרג הניהולי, תגובש הסכמה על רמת הסיכון, הסבירות ודרכי התמודדות ויגזרו המשימות הנדרשות.
במידת הצורך, תוגדר מערכת המידע שתסייע בניהול הסיכונים בפרויקט.
|
|
|
שלב ה'
ניטור ומדידה חוזרת |
|
- יבוצע מעקב ובקרה לאורך כל מחזור חיי הפרויקט על הסיכונים שאותרו, בדגש על ניטור המדדים שנקבעו, המעידים על גידול בהסתברות להתרחשות.
- יזוהו סיכונים חדשים שיעלו במהלך חיי הפרויקט (כגון: אפקט צוואר הבקבוק והדומינו).
|
|
|

לחברת חושן SYNERGY יכולת לבחון את סיכוני הפרויקט בראיה מערכתית ואינטגרטיבית, תוך התמקדות בגורמים הפנימיים בארגון, לצורך איתור אובייקטיבי של נקודות תורפה וכשלים פוטנציאלים.
כמו כן, לחברת חושן SYNERGY ניסיון בהובלת ארגונים לאורך כל תהליך ניהול הסיכונים החל מייזום הפרויקט ועד להשקתו, בדגש על מתן פתרונות ודרכי התמודדות יצירתיים ומגוונים, אשר יביאו לגידול מקסימאלי של הסיכונים שזוהו במהלך הפרויקט.
לחברת חושן SYNERGY מהנדסי תעשיה וניהול ומנתחי מערכות בעלי ניסיון נצבר בשימוש בכלים ושיטות אנליטיות לניתוח הסיכונים.
|
|
|